אשדוד מול חיפה: איך בוחרים נמל כניסה

התשובה הקצרה

הנמל נקבע במסמכי השילוח, ולכן החלטה שנעשתה בשורה אחת במסמך קובעת את לוח הזמנים של כל המשלוח. הבחירה בין אשדוד לחיפה אינה שאלה של מרחק בלבד, אלא של עומס, של זמינות שירות ושל מי שמטפל בשחרור.

מה באמת מודדים

שלושה דברים, ולכולם משקל דומה: זמן השחרור בפועל, עלות ההגעה למחסן, וזמינות השירות שאתם צריכים — עמיל, מוביל ומחסן. יבואן שבוחר נמל לפי מרחק בלבד מגלה שהחיסכון בקילומטרים נאכל בימי אחסון.

המדד היחיד שבאמת חשוב אינו הממוצע אלא הפיזור. נמל שמשחרר בדרך כלל מהר אבל נתקע לעיתים קרובות מסוכן יותר מנמל איטי וצפוי, כי התכנון שלכם בנוי על ודאות ולא על ממוצע. שאלו את העמיל על המקרים החריגים, ולא על השגרה.

על פי הערך «Port of Ashdod» בוויקיפדיה והערך «Port of Haifa» מדובר בשני מתקנים עם פרופילי פעילות שונים, ולכן השוואה ביניהם בלי להתחשב בסוג המטען ובקווי השירות אינה השוואה. לפי [Chopra & Meindl, 2016] נקודת הכניסה היא חלק מרשת האספקה ולא שער חד־פעמי, ולכן הבחירה בה משפיעה על כל הזרימה שאחריה.

סוג המטען קובע יותר מהמפה

מטען מלא ומטען חלקי אינם מתנהגים אותו דבר: הראשון תלוי בזמינות מכולה ובקצב הפריקה, והשני תלוי באיסוף ובאיחוד. גם מוצרים שדורשים בדיקה או אחסון בקירור מצמצמים את האפשרויות, כי לא כל מתקן מציע את השירות ולא כל מחסן קרוב אליו מתאים.

לכן הסדר הנכון הוא: קודם מה המטען דורש, אחר כך מי מטפל בו, ורק בסוף מה המרחק. יבואן שקובע נמל ואחר כך מחפש מחסן קריר מגלה שהמחסן היחיד שמתאים נמצא רחוק, ושההובלה הפנימית מוחקת את החיסכון.

שיקולמה שואליםמה מודדים בפועל
זמן שחרורמה הפיזור ולא הממוצע?ימים מכניסה ועד שחרור
שירות נדרשיש קירור ובדיקה?מרחק למחסן המתאים
עלות הגעהמה עלות ההובלה הפנימית?עלות ליחידה עד המדף

מתי מחליפים יעד באמצע הדרך

שינוי יעד אחרי שהמכולה יצאה הוא פעולה אפשרית, אבל יש לה עלות, ולא תמיד היא זמינה. הכלל המעשי: לא מחליפים יעד אלא אם הפער בזמן ההגעה גדול מעלות השינוי — וזה חישוב שנעשה לפני ההפלגה ולא אחריה.

ויש שאלה שנשכחת בדרך כלל: מה קורה כשהמשלוח מגיע לנמל שבו לא פועל המפקח שאתם מכירים? התשובה אינה טכנית אלא תפעולית — המכולה עלולה להיפתח ביום אחר, לפי קריטריונים אחרים, ובזמן המתנה אחר. את זה אפשר לגלות רק משאלה ישירה לעמיל, ולפני שהמכולה יוצאת לדרך.

השורה התחתונה: בחירת נמל היא החלטה של שרשרת ולא החלטה של מפה. היא מתקבלת יחד עם העמיל, עם המחסן ועם ההובלה, נבדקת מחדש כל עונה, ונמדדת בשלושה מספרים בלבד — זמן השחרור, עלות ההגעה, ושיעור המקרים החריגים.

בחירת נמל מתחילה ביעד של המדף

נמל קרוב יותר אינו בהכרח הנמל הזול יותר. כשמחשבים את הדרך, צריך להתחיל מנקודת המכירה וללכת אחורה: כמה זמן לוקח לעבור מהנמל למחסן, האם יש בו מקום לקליטה, ומה קורה כשמגיעה אצווה גדולה מהמתוכנן. בחירה שנראית נוחה על המפה עלולה להוסיף ימים דווקא באמצע העונה.

כדאי גם להשוות בין לוחות איסוף ולא רק בין ימי הפלגה. אונייה שמגיעה מוקדם אבל מתעכבת בפריקה אינה יתרון. שאלה אחת לספק לוגיסטי על ארבע האצוות האחרונות נותנת תמונה אמיתית יותר מטבלת זמנים תיאורטית.

לבדוק את הדרך החוצה מהנמל, לא רק את הכניסה

רוב האנשים בודקים מתי האונייה מגיעה ושוכחים לבדוק מה קורה אחר כך. שחרור, איסוף וקליטה במחסן הם שלבים נפרדים, ולכל אחד מהם יש לוח זמנים משלו. עיכוב קטן באחד מהם יכול להדחיק את כל ההזמנה מחוץ לתקופת המבצע.

כדאי לתעד את כל השלבים באותה טבלה, עם תאריך מתוכנן ותאריך בפועל. אחרי כמה אצוות רואים היכה בדיוק הצוות שלכם מאבד זמן. כשהתמונה חוזרת, אפשר לתקן את התכנון פעם אחת במקום לרדוף אחרי כל איחור בנפרד. ראו גם לוח ייבוא שנתי.

סדר העדיפות בבחירת נמל כניסה

דירוג פנימי של סדר ההקפדה; אינו מדידת שוק.

פיזור זמני השחרור100
התאמת שירות למטען66
עלות הובלה פנימית33

דירוג פנימי של סדר ההקפדה; אינו מדידת שוק.

נוהל שילוח פנימי; ראו [Chopra & Meindl, 2016].

שאלות נפוצות

מה המדד החשוב ביותר בבחירת נמל?

הפיזור של זמני השחרור, ולא הממוצע. נמל שמשחרר בדרך כלל מהר אבל נתקע לעיתים קרובות מסוכן יותר מנמל איטי וצפוי, כי לוח הזמנים שלכם בנוי על ודאות ולא על ממוצע. שאלו את העמיל על המקרים החריגים בעונה האחרונה, ובנו את התכנון עליהם ולא על השגרה.

אפשר לשנות יעד אחרי שהמכולה יצאה?

אפשר לעיתים, אבל יש לזה עלות וזו אינה פעולה ודאית. הכלל המעשי: משנים יעד רק אם הפער בזמן ההגעה גדול מעלות השינוי, וזה חישוב שנעשה לפני ההפלגה ולא אחריה. אם השינוי נעשה בדיעבד, בדקו גם מי מטפל בשחרור ביעד החדש, כי עמיל שלא מכיר את המטען מוסיף זמן.

למה סוג המטען קובע יותר מהמרחק?

מפני שמטען מלא ומטען חלקי תלויים בדברים שונים: הראשון בזמינות מכולה ובקצב פריקה, השני באיסוף ובאיחוד. ומוצרים שדורשים בדיקה או קירור מצמצמים את האפשרויות מראש. לכן הסדר הנכון הוא מה המטען דורש, אחר כך מי מטפל בו, ורק בסוף המרחק, אחרת החיסכון בקילומטרים נאכל בהובלה פנימית.

מקורות והפניות

על פי הערך «Port of Ashdod» בוויקיפדיה והערך «Port of Haifa».

Chopra, S. & Meindl, P. Supply Chain Management. Pearson, 2016. — [Chopra & Meindl, 2016]

Sheffi, Y. The Resilient Enterprise. MIT Press, 2005.

המשיכו מכאן

חמש נקודות כניסה לאותה החלטה: מה מגדירים, מה בודקים, ומה חותמים.

רוצים להתחיל?

שלחו לנו את הדרישה, ונחזיר דף נתונים וקריטריוני קבלה למדגם לפני שמדברים על מחיר.

info@slowqamar.com · רשימות הבדיקה