הגנת המרווח מול מלחמת מחירים
התשובה הקצרה
מלחמת מחירים אינה מתחילה כשמישהו מוזיל. היא מתחילה ברגע ששני ספקים מוכרים מוצר זהה, ואז המחיר הוא המשתנה היחיד שאפשר להזיז. מי שמגלה את זה כשההורדה כבר בשוק נמצא בעמדה גרועה; מי שמזהה את זה לפני כן יכול לבנות מענה שאינו הורדה.
למה המרווח נשחק כשהמכירות עולות
בשנה הראשונה המכירות גדלות והמרווח נראה סביר, מפני שכל יחידה נוספת נושאת חלק מההוצאה הקבועה. בשנה השנייה הגדילה נמשכת אבל המרווח יורד, מפני שהגדילה מגיעה מהורדות מחיר ולא מלקוחות חדשים. שתי התופעות נראות אותו דבר בדוח המכירות ונבדלות לגמרי בדוח הרווח.
הסיבה המבנית פשוטה: כשהמוצר זהה, אין ללקוח סיבה לשלם יותר, ולכן כל שקל הנחה הופך להפסד ישיר ברווח. מי שמוכר מוצר זהה נמצא בתחרות על מחיר בין אם הוא רוצה ובין אם לא, והבחירה היחידה היא אם להתחרות על משהו אחר לפני שהמחיר נקבע.
על פי הערך «Price war» בוויקיפדיה מלחמת מחירים היא מצב שבו מתחרים מורידים מחירים שוב ושוב עד שהמרווח מתקרב לאפס, והנקודה החשובה היא שהמצב אינו נסגר מעצמו — הוא נגמר רק כשלא נשאר למי להוריד.
שלושה מנופים שאינם הורדת מחיר
המנוף הראשון הוא זמינות. לקוח שקונה לחנויות לא קונה מוצר אלא הבטחה שהוא יהיה על המדף בשבוע הבא. ספק שמחזיק מלאי מקומי גובה על זה תוספת, ובצדק — מפני שהוא מוכר משהו שהמתחרה הזול לא מוכר.
המנוף השני הוא שירות: אחריות, החלפה מהירה, חלקי חילוף, והדרכה לצוות המכירה. אלה עלויות אמיתיות לספק שמספק אותן, ולכן הן מצדיקות מחיר. השלישי הוא בידול הדגם — לא מוצר אחר, אלא גרסה אחרת: צבע ייחודי, מארז שונה, אביזר שאין לאחרים. גרסה שונה מפסיקה להיות ניתנת להשוואה ישירה, וזה כל מה שצריך כדי שהמחיר יפסיק להיות המשתנה היחיד.
שלושת המנופים חולקים תכונה אחת: הם נבנים לפני המכירה ולא אחריה. הורדת מחיר אפשר להכריז ביום אחד; זמינות, שירות וגרסה דורשות חודשים. זו הסיבה שמי שמחכה למלחמה כבר מאחר.
החשבון שכדאי לעשות לפני שמורידים
הורדת מחיר נראית כמו החלטה שיווקית והיא בעצם החלטה אריתמטית. כשהמרווח יורד באחוזים בודדים, הנפח שנדרש כדי לשמור על אותו רווח גדל בשיעור גדול בהרבה — ובמוצר בעל מרווח דק, אחוז אחד של הורדה יכול לדרוש תוספת מכירה גדולה מאוד.
לכן הבדיקה היא תמיד בשאלה אחת: כמה יחידות נוספות צריך למכור כדי שהרווח הכולל לא ייפול. אם התשובה גדולה מהקיבולת של השוק שלכם, ההורדה אינה מהלך תחרותי אלא ויתור. ואם אתם לא יודעים את התשובה, אין לכם מחיר — יש לכם ניחוש.
בדיקה שנייה חשובה לא פחות: מה קורה כשמעלים בחזרה. הורדה שנתפסה אצל הלקוח כנקודת מחיר חדשה כמעט אינה הפיכה, ולכן הורדה זמנית שמסומנת ככזו חייבת להיות מוגדרת בזמן ובתנאים. בלי הגדרה, הזמנית הופכת לקבועה.
מה עושים כשההורדה בלתי נמנעת
לפעמים צריך לרדת. במקרה כזה שלושה כללים מצמצמים את הנזק. הראשון: לא מורידים את הדגם שמוביל את המכירות. מורידים גרסה שנייה, מבצע, או מארז — משהו שונה מספיק כדי שלא יהפוך לעוגן החדש של הקטגוריה.
השני: שומרים על הדגם היקר כעוגן. נוכחות של דגם יקר על המדף משנה את תפיסת המחיר של כל השאר, ולכן הוצאתו כדי "ליישר קו" עם המתחרה מורידה את כל הסדרה. השלישי: מגדירים מראש מה נגמר. הורדה עם תאריך סיום ידוע שומרת על האפשרות לחזור.
והכלל הרביעי, שמעל כולם: מפסיקים למכור מוצר זהה. כל עוד שני ספקים מוכרים את אותה יחידה באותה אריזה, המחיר ימשיך לרדת מפני שאין מתחרה אחר. גרסה שונה, שירות שונה או זמינות שונה הם הדרך היחידה לצאת מהמלחמה, ולא לזכות בה.
מה הלקוח באמת משווה
הלקוח אינו משווה מחיר אלא עלות שימוש: כמה עולה לו להחזיק את המוצר, כמה מהר הוא מקבל אותו, ומה קורה כשהוא לא נמכר. שלושת אלה משתנים בין ספקים גם כשהמחיר זהה, ולכן הם המקום שבו אפשר להתחרות.
מכאן נובע הכלל: אל תשוו מחיר למחיר. השוו עלות שימוש לעלות שימוש, והציגו את הפער במונחים שהלקוח מכיר — ימי מדף, עלות החזרה, זמן החלפה. זה מה שהופך שיחה על הנחה לשיחה על ערך.
איך יוצאים מהמלחמה
יוצאים מהמלחמה על ידי שינוי מה שמשווים, לא על ידי ניצחון במחיר. כל עוד שני המוצרים זהים, המחיר הוא המשתנה היחיד, ולכן היציאה מתחילה בהפיכת המוצר לשונה: גרסה, מארז, אביזר, או שירות נלווה.
היציאה השנייה היא החלטה על קהל. לא כל לקוח שייך לתחרות מחיר, ולכן לעיתים השאלה אינה איך לשמור על כולם אלא מי מהם אינו משתלם. ויתור מבוקר על לקוח אחד משחרר את המרווח שנדרש כדי לשרת אחר.
דירוג פנימי של עמידות לאורך זמן; אינו מדידת שוק.
דירוג פנימי של עמידות לאורך זמן; אינו מדידת שוק.
נוהל תמחור פנימי; ראו [Porter, 1980].
שאלות נפוצות
מתי נכון להתחרות במחיר?
כשעלות היחידה שלכם נמוכה מזו של המתחרה באופן מבני — לא זמני ולא בזכות הנחה מהספק. תחרות מחיר על בסיס יתרון זמני נגמרת כשההיתרון נגמר, והמרווח לא חוזר.
מהו עוגן מחיר?
הדגם שהלקוח מתייחס אליו כשקובע אם המוצר יקר או זול. הוא לא חייב להיות הנמכר ביותר, אבל הוא קובע את תפיסת המחיר של כל הסדרה, ולכן הורדה שלו מורידה את כולם.
כמה יחידות צריך למכור אחרי הורדה?
תלוי במרווח ההתחלתי. ככל שהמרווח דק יותר, נדרשת תוספת נפח גדולה יותר. החישוב הוא רווח ליחידה כפול יחידות לפני ההורדה, חלקי הרווח החדש ליחידה — וזה המספר שצריך להשיג.
אפשר להחזיר מחיר אחרי הורדה?
אפשר, אבל לאט ובסבלנות. החזרה מהירה נתפסת כהעלאה, והחזרה מדורגת עם שינוי מוצר או שירות נתפסת כהצדקה. לכן הורדה מוגדרת בזמן עדיפה תמיד.
מה עושים עם לקוח שמאיים לעבור למתחרה?
מפרידים בין האיום לבין הסיבה. אם הסיבה היא מחיר בלבד, כל הורדה תחזור שוב בעוד חצי שנה. אם הסיבה היא זמינות או שירות, אפשר לטפל בה בלי לגעת במחיר.
מקורות והפניות
על פי הערך «Price war» בוויקיפדיה.
Porter, M. E. Competitive Strategy. Free Press, 1980. — [Porter, 1980]
Kotler, P. & Keller, K. L. Marketing Management. 15th ed., Pearson, 2016.
המשיכו מכאן
חמש נקודות כניסה לאותה החלטה: מה מגדירים, מה בודקים, ומה חותמים.
רוצים להתחיל?
שלחו לנו את הדרישה, ונחזיר דף נתונים וקריטריוני קבלה למדגם לפני שמדברים על מחיר.