מתי להזמין שוב: לחשב, לא לנחש
התשובה הקצרה
רוב ההזמנות החוזרות נופלות באחד משני קצוות: מוקדם מדי, ואז הכסף יושב במחסן, או מאוחר מדי, ואז המוצר חסר בדיוק כשהוא נמכר. שתי הטעויות נראות כמו מזל רע. שתיהן תוצאה של החלטה שלא חושבה.
החישוב בשלוש שורות
נקודת ההזמנה נגזרת משלושה מספרים בלבד. הראשון: ביקוש יומי ממוצע. השני: זמן אספקה בימים, כולל ימי בדיקה ושחרור. השלישי: מלאי ביטחון, שנועד לכסות את הפיזור סביב הממוצע.
הכפילו את הביקוש היומי במספר הימים, והוסיפו את מלאי הביטחון. זה המספר שמתחתיו מזמינים. כל השאר — חישובי כמויות אופטימליות, עלויות הזמנה, הנחות כמות — באים אחרי שהמספר הזה קיים.
הטעות הנפוצה היא להשתמש בזמן אספקה של הספק בלבד, ולשכוח את הזמן שלכם: ימי בדיקה, ימי שחרור, וימי הובלה פנימית. שלושת אלה מוסיפים שבועות, ולכן הם משנים את המספר יותר משהם נראים.
המספר שהכי חשוב ולא מחשבים
הפיזור סביב הממוצע חשוב יותר מהממוצע. מוצר שנמכר בממוצע שלושים בחודש יכול להימכר בעשרים בתשעה חודשים ובמאה בשלושה. שני המוצרים האלה חולקים אותה תחזית ולא אותו מלאי ביטחון.
לכן מלאי הביטחון אינו אחוז קבוע. הוא נגזר מהסטייה של המכירות, ומהרמה שבה אתם מוכנים שמוצר יחסר. מוצר שאזל פוגע באמינות; מוצר שמחזיק יותר מדי פוגע בתזרים. הבחירה בין השניים היא החלטה ניהולית, ולא תוצאה של נוסחה.
בפועל, שלוש דרכים מקטינות את הצורך במלאי ביטחון: קיצור זמן אספקה, פיצול לספקים, ושיפור התחזית. שלושתן משפיעות על אותו מספר, וכולן זולות מהחזקת מלאי גדול.
כשאין היסטוריה
מוצר חדש אינו מאפשר לחשב סטייה, ולכן אין מלאי ביטחון מחושב. שלוש גישות מעשיות. הראשונה: להעתיק את הפרופיל של מוצר דומה בקטגוריה. השנייה: להתחיל קטן ולהזמין שוב מוקדם — כלומר לקנות גמישות ולא לחסוך. השלישית: להחזיק מלאי ביטחון גבוה במיוחד לתקופה הראשונה, ואז להקטין.
השלישית נראית מנוגדת לאינטואיציה, אבל היא לרוב הנכונה: בשלושת החודשים הראשונים המכירות אינן ידועות, ולכן כל חישוב מבוסס על ניחוש. עדיף לשלם על מלאי מאשר על מוצר שאזל בדיוק כשהשוק מגיב.
אחרי שלושה חודשים יש נתונים, ואז החישוב נעשה עם מספרים. עד אז, כל תחזית מדויקת היא תחזית מסוכנת.
זמן האספקה האמיתי
זמן האספקה שהספק מציין הוא הזמן מתשלום לאונייה. הוא אינו הזמן עד שהמוצר זמין למכירה. בין השניים יש ארבעה שלבים שאף ספק לא כולל: בדיקה, שחרור, הובלה פנימית, וקליטה במחסן.
לכן כדאי לתעד זמן אספקה בפועל לכל הזמנה — מתשלום עד מדף — ולחשב את הממוצע. אחרי שלוש הזמנות יש מספר אמיתי, והוא בדרך כלל ארוך מהמצוין.
ההפרש הזה אינו בעיה של הספק אלא של החישוב. מי שמחשב לפי זמן הספק מזמין מאוחר, ואז מגלה שהפיגור אינו באשמת איש.
מה כן אפשר לחזות
תחזית מדויקת אינה אפשרית, אבל שלושה אותות מקדימים כן עובדים. הראשון: שינוי בקצב ההזמנות של הלקוחות הגדולים. השני: שינוי בהרכב הסל — אם לקוחות מתחילים לקנות מוצר נלווה, המוצר העיקרי עומד לעלות. השלישי: שינוי בזמן האספקה של הספק עצמו, שמעיד על עומס.
שלושת האותות האלה אינם מחליפים חישוב, אבל הם מזיזים אותו. מוצר שמזוהה כעומד לעלות מזמינים לפי נקודת הזמנה גבוהה יותר, ולא לפי ההיסטוריה.
על חישוב הכמות להזמנה ראו כמות מינימלית ומדריך כלי רכש.
מתי מחשבים מחדש
נקודת הזמנה אינה מספר קבוע. היא משתנה כשמשתנה אחד משלושת הרכיבים: ביקוש, זמן אספקה, או רמת השירות שאתם מספקים. בפועל, שלושה מועדים מספיקים לבדיקה: פעם ברבעון, אחרי כל שינוי ספק, ואחרי כל מקרה של מלאי שאזל.
המועד השלישי הוא החשוב. כל אפיסה היא נתון שלא נוצל. במקום לסמן אותה כתקלה, כדאי לשאול איזה מהשלושה השתנה — והאם השינוי היה אמור להיראות מראש.
למה חישוב מסובך נכשל
מודלי תחזית מורכבים נכשלים בעסקים קטנים לא מפני שהם שגויים אלא מפני שאין מי שמתחזק אותם. מודל שמתעדכן פעם בשנה גרוע משיטה פשוטה שמתעדכנת כל חודש.
הגרסה הפשוטה: ביקוש יומי ממוצע משלושים הימים האחרונים, זמן אספקה בפועל מההזמנה האחרונה, ומלאי ביטחון לפי כמה אפיסות היו בשנה. שלושה מספרים שאפשר לחשב בטבלה.
את המורכבות מוסיפים אחרי שהפשוט עבד שנה. רוב העסקים מגלים שהם לא צריכים את המורכבות — הם צריכים את העקביות.
דירוג פנימי; אינו נתון שוק.
דירוג פנימי; אינו נתון שוק.
נוהל תפעול פנימי; ראו [Silver, Pyke and Thomas, 2016].
שאלות נפוצות
מהי נקודת הזמנה
רמת המלאי שמתחתיה מזמינים שוב. היא שווה לביקוש היומי הממוצע כפול זמן האספקה בימים, ועוד מלאי ביטחון. שלושה מספרים, ואף אחד מהם אינו הערכה גסה כשמתעדים אותם.
מהי נקודת ההזמנה למוצר חדש
אין. למוצר חדש אין סטייה מדידה, ולכן אין מלאי ביטחון מחושב. הגישה המעשית: להעתיק פרופיל של מוצר דומה, להחזיק מלאי ביטחון גבוה בשלושת החודשים הראשונים, ואז לחשב מחדש עם נתונים אמיתיים.
כמה מלאי ביטחון צריך
תלוי בפיזור המכירות ובמחיר של אפיסה. מוצר עם מכירות יציבות צריך פחות ממוצר עם מכירות מתפרצות. אין אחוז קבוע; יש החלטה על רמת שירות, וממנה נגזר המספר.
האם זמן האספקה של הספק הוא הזמן לחישוב
לא. זמן האספקה לחישוב הוא מתשלום עד שהמוצר זמין למכירה, כולל בדיקה, שחרור והובלה פנימית. הוא ארוך מהמצוין אצל הספק, ולכן חישוב לפי המצוין מזמין מאוחר מדי.
מה עושים עם מוצר שאזל
קודם מתעדים את המקרה, אחר כך בודקים איזה משלושת הרכיבים השתנה: ביקוש, זמן אספקה או רמת שירות. אם אף אחד לא השתנה, החישוב היה שגוי. אם השתנה, צריך לעדכן את המספר — ולא רק להזמין דחוף.
מקורות והפניות
על פי הערך «Reorder point» בוויקיפדיה.
על פי הערך «Safety stock» בוויקיפדיה.
Silver, E., Pyke, D. and Thomas, D. Inventory and Production Management in Supply Chains. CRC Press, 2016. — [Silver, Pyke and Thomas, 2016]
המשיכו מכאן
חמש נקודות כניסה לאותה החלטה: מה מגדירים, מה בודקים, ומה חותמים.
רוצים להתחיל?
שלחו לנו את הדרישה, ונחזיר דף נתונים וקריטריוני קבלה למדגם לפני שמדברים על מחיר.