צד שלישי לוגיסטי: מתי זה משתלם ליבואן

התשובה הקצרה

מסירת הלוגיסטיקה לצד שלישי נשמעת כמו חיסכון ברור, אבל היא יכולה גם להוסיף שכבה שמרוויחה ממך ולא מהלקוח. ההחלטה תלויה בשלושה חישובים פשוטים: כמה זמן קושר המחסן, כמה יחידות יוצאות בפועל, וכמה שגיאות קורות היום. יבואן ישראלי שמודד את שלושת אלה לפני שמדבר עם ספק, יודע לזהות הצעה טובה כשהיא מגיעה. מי שעובר לפי תחושה, מגלה את העלות האמיתית רק אחרי חצי שנה.

מודדים קודם, ואז משווים

אי אפשר לדעת אם שירות חיצוני זול יותר בלי לדעת כמה עולה המצב הנוכחי. לכן מתחילים בשלושה מספרים: עלות המחסן לחודש, מספר ההזמנות שיוצאות בפועל, ואחוז השגיאות באיסוף. מספרים אלה נאספים מהעבודה היומית, לא מהצעת מחיר. כשהם כתובים, כל הצעה שנמסרה אפשר לבדוק מולם.

עלות המחסן כוללת יותר משכירות. יש בה שכר עובדים, ציוד, מערכת ניהול, ביטוח וזמן ניהול. יבואן שמחשב רק את השכירות, מקבל תמונה אופטימית מדי. כשמוסיפים את כל הרכיבים, מתקבלת עלות אמיתית מולה משווים. את החשיבה הרחבה הזאת מפרט דף על עלות נחיתה לישראל.

מספר ההזמנות חשוב כי רוב השירותים גובים לפי פעולה. עובד אחד שאוסף עשר הזמנות ביום אינו דומה לעובד שאוסף מאה. כשכמות ההזמנות קטנה ובלתי יציבה, עלות ליחידה גבוהה, ודווקא אז שירות חיצוני עשוי להיות יקר. לכן מסתכלים על ממוצע חודשי שנמשך כמה חודשים, לא על חודש אחד חריג.

ואחוז השגיאות הוא המספר שנוטים לשכוח. כל הזמנה שנשלחת בטעות עולה פעמיים: פעם בהובלה חוזרת ופעם באכזבת הלקוח. כשמודדים אותו לפני המעבר, אפשר לבדוק אם השירות החיצוני באמת משפר אותו. בלי מדידה, ההבטחה לשיפור נשארת מילים. את הנושא מפרט גם דף על ניהול מלאי אצל מפיץ.

מה נשאר אצלך בכל מקרה

גם כשמעבירים אחסנה ושליחה, כמה דברים נשארים אצל היבואן. קבלת ההחלטה על מלאי, קביעת רמת השירות ללקוח והקשר עם הרשתות הם חלק הליבה. אם מעבירים גם את אלה, נשאר רק שם על הקופסה. לכן מגדירים מראש אילו תחומים עוברים ואילו נשארים, וכותבים זאת בהסכם.

המלאי עצמו נשאר שלך גם כשהוא יושב במחסן של מישהו אחר. חשוב שיהיה ברור שאתה יכול לראות אותו בכל רגע ולבדוק אותו. דוח מלאי שמגיע פעם בחודש אינו מספיק כשיש פער. מבקשים גישה יומית לנתונים, או לפחות דוח שמפורסם בתדירות שמתאימה לקצב המכירה. שקיפות היא תנאי, לא נוחות.

גם הקשר עם הלקוח נשאר שלך. השירות החיצוני שולח את החבילה, אבל היבואן עונה על השאלה כשמשהו לעקוב אחריו. לכן מגדירים מי עונה, תוך כמה זמן, ומאין מגיע המידע. כשהלקוח פונה ליבואן והיבואן תלוי במערכת של ספק, התשובה מתעכבת. מערכת טובה מקצרת את הפער הזה.

ולבסוף נשארת האחריות על העלות הסופית. גם כשיש מחיר קבוע לשירות, שינויים בכמויות או בעונתיות משנים את החשבון. עוקבים אחר העלות בפועל מול התחזית, ובודקים אותה כל רבעון. מי שמניח שהמחיר שנחתם הוא המחיר שישלם, מגלה אחרת. דיון דומה קיים בדף על מרווח ורווח גולמי בישראל.

משווים הצעות בלי להשוות רק מחיר

שלוש הצעות שירות שנראות דומות יכולות להבדל בעשרות אחוזים בעלות האמיתית. ההבדל נוצר בפרטים הקטנים: האם מחיר האחסנה כולל קבלה, האם יש תוספת על הזמנה דחופה, האם המערכת מחייבת על כל שינוי. לכן בונים טבלה אחת עם אותן שורות לכל ספק, וממלאים אותה מאותן שאלות. כשהשאלות זהות, ההשוואה הוגנת.

כדאי לשאול גם על זמן המעבר עצמו. כמה ימים לוקח להעביר מלאי קיים, מי עושה את הספירה, ומה קורה אם יש פער. מעבר שנמשך שבועיים עצור עולה יותר מהפרש המחיר השנתי. לכן מתמחרים גם את המעבר, לא רק את השגרה. את אופן החשיבה הזה מדגים דף על השוואת הצעות מחיר בישראל.

חשוב לבדוק את ההסכם גם מנקודת מבט של יציאה. אם השירות לא מתאים, כמה זמן לוקח לצאת, והאם יש עמלת יציאה. הסכם שקל להיכנס אליו וקשה לצאת ממנו אינו גמישות אלא סיכון. לכן דורשים סעיף יציאה ברור עוד לפני החתימה. מי שמתכנן רק את היום הראשון, שוכח את היום שעלול להגיע.

ולבסוף, מבקשים שירות מוגבל ומתנהל לפני שסוגרים חוזה גדול. מחסן אחד, קבוצת מוצרים אחת וחודש אחד מספיקים כדי לראות איך הדברים עובדים. ניסוי קטן מגלה בעיות תקשורת ודיוק שלא נראות בהצעה. הוא גם עוזר לצוות ללמוד את המערכת בלי לחץ של מעבר מלא.

מתי איחוד משלוחים עדיף על מחסן

לפעמים הבעיה אינה המחסן אלא דרך הובלת הסחורה אליו. כשמזמינים כמויות קטנות בתדירות גבוהה, עלות ההובלה ליחידה עולה. במקום להוסיף שירות אחסנה, אפשר לאחד כמה הזמנות למשלוח אחד ולהפחית עלות. זו החלטה לוגיסטית פשוטה שמשפיעה על כל שרשרת האספקה. את הבסיס מסביר דף על איחוד משלוחים חלקיים לישראל.

איחוד עובד טוב כשיש כמה ספקים קרובים וכשאפשר לחכות כמה ימים נוספים. הוא פחות מתאים כשיש דחיפה של מכירה או כשהמוצר רגיש לזמן. לכן מחשבים את החיסכון מול העיכוב, לא רק את החיסכון לבדו. יבואן שמבין את נקודת המעבר בין שיטות, בוחר לפי צורך ולא לפי הרגל. השוואה נוספת קיימת בדף על נקודת המעבר בין הובלה ימית לאווירית.

גם ביטוח נכנס לתמונה. כשהסחורה נעה בכמה שלבים ובכמה ידיים, קל לפרסם מי אחראי לכל קטע. ביטוח מטען טוב מכסה את הדרך כולה, או שמגדיר במפורש היכן הוא מסתיים. בלי זה, כל העברה בין צדדים פותרת שאלה אחת ויוצרת אחרת. את הנושא מפרט דף על ביטוח מטען ליבואן בישראל.

ולבסוף, מתאמים בין לוח ההזמנות ללוח המשלוחים. כשהשיווק מתכנן מבצע והלוגיסטיקה לא יודעת, נוצר מחסור דווקא ב יום המכירה. לוח משותף אחד, שכולם מסתכלים עליו, מונע את הפער. פעולה כזו דומה לזו שמתוארת בדף על לוח יבוא שנתי בישראל.

עוברים ולא שוכחים לבדוק

ביום המעבר עוברים יחד על המלאי הקיים ומשווים מול הדוח האחרון שלך. כל פער קטן נרשם, גם כשנראה זניח. ספירה משותפת ביום הראשון קובעת מאין מתחילים, ומונעת ויכוח על מה שהיה לפני. בלי נקודת התחלה מסכימה, כל שגיאה מאוחרת מעוררת שאלה על העבר. לכן נוכחים בספירה או שולחים מי שמייצג אותך.

בחודש הראשון בודקים שלושה מספרים: זמן איסוף הזמנה, אחוז שגיאות וזמן תשובה לשאלות.משווים אותם למצב שהיה לפני המעבר. אם מספר אחד החמיר, בודקים למה לפני שמרחיבים את השירות. מעבר מוצלח הוא לא מעבר שהסתיים, אלא מעבר שמשפר משהו שנמדד. את העיקרון הזה מבטא דף על מרווח זמן בתכנון אספקה לישראל.

כדאי גם לקבוע פגישת בדיקה קבועה, פעם ברבעון, עם אותן שאלות. השגרה נוטה להסתיר בעיות קטנות עד שהן גדולות. פגישה קצרה שמסתכלת על מספרים ולא על תחושות, מאתרת את השינוי מוקדם. היא גם נותנת לספק הזדמנות לתקן לפני שהבעיה מגיעה ללקוח.

ולבסוף, שומרים את היכולת לחזור אחורה. גם אחרי חצי שנה של שירות טוב, כדאי לדעת מה היה המצב לפני ומה העלות האמיתית היום. נתוני הבסיס שנאספו בהתחלה הם נקודת ההשוואה. מי שזורק אותם אחרי החתימה, מאבד את היכולת לדעת אם ההחלטה הייתה נכונה. זהו ההבדל בין ניהול לפי נתונים לבין ניהול לפי הרגל.

משקל יחסי של קריטריונים בבחירת שירות לוגיסטי חיצוני

דירוג פנימי של קריטריוני בחירה, לא מדד סטטיסטי ולא נתון שוק.

עלות כוללת מול המצב הנוכחי100
דיוק איסוף ושגיאות93
שקיפות מלאי יומית86
גמישות ויציאה מההסכם77
זמן מעבר והטמעה69

דירוג פנימי של קריטריוני בחירה, לא מדד סטטיסטי ולא נתון שוק.

נוהל פנימי; ראו [Christopher, 2016] ו-[Slack, 2015].

שאלות נפוצות

איך יודעים אם שירות חיצוני באמת זול יותר?

משווים מול שלושה מספרים שנמדדים קודם: עלות מחסן מלאה, מספר הזמנות בחודש ואחוז שגיאות באיסוף. בלי המספרים האלה כל הצעה נראת זולה, גם כשהיא מוסיפה עלויות נסתרות.

מה נשאר אצל היבואן גם אחרי העברת הלוגיסטיקה?

קבלת ההחלטות על מלאי, רמת השירות ללקוח, הקשר עם הרשתות והאחריות על העלות הסופית. הם עוברים רק האחסנה והשליחה, לא הליבה המסחרית.

למה חשוב סעיף יציאה בהסכם?

כי הסכם שקל להיכנס אליו וקשה לצאת ממנו הוא סיכון. קובעים מראש כמה זמן לוקח לצאת והאם יש עמלה, עוד לפני שחותמים.

מתי איחוד משלוחים עדיף על מחסן חיצוני?

כשכמויות קטנות ותדירות גבוהה מעלות את עלות ההובלה ליחידה, ואפשר לחכות כמה ימים. מחשבים את החיסכון מול העיכוב, לא רק את החיסכון לבדו.

מה בודקים בחודש הראשון אחרי המעבר?

זמן איסוף הזמנה, אחוז שגיאות וזמן תשובה לשאלות, ומשווים למצב לפני. אם מספר אחד החמיר, בודקים למה לפני שמרחיבים את השירות.

מקורות והפניות

על פי הערך «Third-party logistics» בוויקיפדיה.

על פי הערך «Warehouse» בוויקיפדיה.

Christopher, M. Logistics and Supply Chain Management. Pearson, 2016. — [Christopher, 2016]

Slack, N. Operations Management. Pearson, 2015. — [Slack, 2015]

המשיכו מכאן

חמש נקודות כניסה לאותה החלטה: מה מגדירים, מה בודקים, ומה חותמים.

רוצים להתחיל?

שלחו לנו את הדרישה, ונחזיר דף נתונים וקריטריוני קבלה למדגם לפני שמדברים על מחיר.

info@slowqamar.com · רשימות הבדיקה